ריינגאו (משמעות השם היא אזור נהר הריין) הוא אחד מאזורי היין החשובים ביותר של גרמניה. כרמי הריין עוקבים לאורך כ-50 ק״מ אחר הנהר ומצויים בין הרים וערוצים, בעיקר על פני המדרונות הפונים דרומה. ריזלינג הוא זן הענבים הנפוץ ביותר. זהו זן שמבשיל באיטיות, ולכן מתאים במיוחד לאזורים קרים ומדינות צפוניות (או דרומיות לקו המשווה) בהן הוא מבשיל אל תוך הסתיו, לאורך נהרות המחזירים את הקרינה ביום ומחממים את הלילות. כל עוד תנאים אלה קיימים, הוא לא בררן בנוגע לסוג הקרקע ותכונותיה, אך הוא יודע לשקף באופן יוצא מן הכלל את הטרואר שעליו הוא גדל.
משפחת רס הייתה משפחת קצבים מכובדת במיוחד מהאטנהיים שבריינגאו. בשנת 1870 הקים בלתזאר רס, אחד מבני המשפחה, את פונדק הדרכים ״גסטהוף רס״ ברחובה הראשי של העיירה והניח בכך את אבן הפינה לאשכול של עסקים משפחתיים בענף האירוח, ולמסורת ארוכה ורבת השפעה בתחומי המסעדנות, המלונאות ותעשיית היין.
מיום פתיחת הגסטהוף החל בלתזאר להגיש בו את יין הבית שכונה בפשטות ״פון אונזרם״, ״משלנו״, שם שבו מכונה עד היום מותג יינות הבית. בשנות ה-20 של המאה הקודמת למשפחת רס כבר היה עסק יין משגשג. הם קנו עוד ועוד אדמות ואחוזות, ועל החשובה שבהם, אחוזת היימס, בנו יקב גדול ואת הטירה המשפחתית.
כל שבעת הילדים של בלתזאר ירשו ממנו את דחף היזמות ואת היכולות העסקיות והקימו עסקים משל עצמם. שותפו העיקרי היה ונותר בנו קארל, שניצל את היקב לביקבוק ושיווק יינות של אחוזות ריין נוספות, והפך להיות פעיל בתהליך סיווג האיכות VDP. בתחילה ביקבק יין עבור המלונות והמסעדות שלו, ולאחר מכן כנציג שיווק בלעדי של אותם שמות נוספים. ב-1947 הקים קארל על שם אביו את החברה ״בלתזאר רס״, שאיגדה בתוכה את עסקי המשפחה לרבות ייצור ושיווק היין. קארל, שמת בסופו של דבר ללא יורשים, בחר שלושה מאחייניו כדור המשך. לאחד מהם, פול, ששאף להרחיב את העיסוק ביין, הייתה עין טובה. הוא רכש כרמים נוספים, כולל חלקות שנחשבו איכותיות במיוחד, וב-1957 הוא הגדיל לעשות והשתלט על יקב עם זרוע יצוא חזקה, דרכה נכנס במהירות לשווקי העולם. ב-1963 בנו הבכור של פול, סטפן רס, הלך בעקבות אביו ונכנס לעסק. למרות גילו הצעיר הבריק סטפן בכמה מכירות פומביות והשכיל לרכוש את החלקה הראשונה של משפחת רס שיין ממנה הגיע לדרגת הסיווג הגבוהה ביותר לריזלינג מקומי, טרוקנברנאאוסלזה (TBA).
לאחר מותו של קארל חולק העסק המשפחתי בתהליך ראורגניזציה. היקב ועסקי היצוא פוצלו ממנו כשם שהכרמים הופרדו, וכולם המשיכו לגדול ולשגשג. בתחילת שנות ה-80, לאחר מותו של פול, שוב פוצלו החברות וסטפן נותר הבעלים של היקב והכרמים, וכן נשיא איגוד תעשיית היין ונשיא VDP ריינגאו במקביל (ארגון שמאגד יצרנים מתוך שאיפה לקדם יינות איכות בגרמניה).
ב-2010, לאחר מספר תקופות סטאז׳ בחו״ל, נכנס לתמונה גם כריסטיאן רס, דור חמישי ובנו של סטפן, לעסק והיום הוא מנכ״ל היקב. הוא אחראי על 500 הדונם (250,000 בקבוקים בשנה) של בלתזאר רס, שברובם נטוע ריזלינג, ועל מהלכים פורצי דרך כמו נטיעת כרם מהצפוניים בעולם, באי סילט, מערבית לדנמרק, כמו גם על המעבר לכורמות בת קיימא. ואכן, תחת הנהגתו כל הכרמים מאושרים אורגנית החל מ-2019.
את הייננות הוביל שנים כוכב הרשתות החברתיות דירק וורץ והיום ממשיך אותו סטפאן זאנגר, שסגנון הריזלינג שלהם הוא חד וטהור, ישיר ובלתי מתפשר, כזה שלא מחפש את הפירותיות המתחבבת בקלות של יצרנים אחרים. ״אנחנו עושים יין ריינגאו״, הם אומרים, ״יין שאינו המיינסטרים הגנרי, שניתן לעשות בכל מקום״.